<h1>בה"ג הלכ' הספד</h1>
<h2>דף לט:</h2>
תניא ביקור חולים אין לו שיעור, מאי אין לו שיעור, סבר רב יוסף למימר אין שיעור למתן שכרו, אמר ליה אביי וכל מצות יש שיעור למתן שכרן, אלא אמר אביי אפילו גדול אפילו קטן ואפילו מאה פעמים ביום. א"ר אחא בר' חנינא כל המבקר את החולה נוטל אחד מששים בצערו, א"ל אביי לרבה לעיילו שיתין ולוקמוה, א"ל בעישורייתא דבי רבי, ובבני גילו, דתניא ר' אומר בת הניזונית מן האחים נוטלת עישור נכסים, אמרו לו לדבריך מי שיש לו עשר בנות ובן אין לו לבן במקום בנות כלום, אמר להם ראשונה נוטלת עישור נכסים, שנייה במה ששיירה, שלישית במה ששיירה וחוזרות וחולקות בשוה. רבי חלבו חלש, נפק רב כהנא אכריז רבי חלבו באיש ר' חלבו באיש, ליכא דקאתי, אמר (מ':) ולא כך היה מעשה בתלמיד אחד מתלמידי ר' עקיבא שחלה ולא נכנסו חביריו לבקרו ונכנס רבי עקיבא לבקרו ובשביל שכיבדו וריבצו לפניו חיה, אמר לו ר' החייתני, יצא ר' עקיבא ודרש כל שאינו מבקר את החולה כאילו שופך דמים. כי אתא רב דימי אמר כל המבקר את החולה גורם לו שיחיה וכל שאינו מבקר את החולה גורם לו שימות, מאי גרמא, אלא אימא אין מבקש עליו רחמים שיחיה. רבא כי הוה חליש, יומא קמא אמר ליה לשמעיה טרוק גלי דלא ליתרע מזלא, למחר א"ל פוק אכריז בשוקא רבא חלש רבא חלש, דרחים לי ליבעי עלי רחמי, דשאני לי ליחדי לי, וכתיב (משלי כ"ד, י"ז—י"ח) בנפל אויבך אל תשמח וגו' פן יראה ה' וגו'. אמר רב יהודה אמר רב כל המבקר את החולה ניצול מדינה של גיהנם שנאמר (תהלים מ"א, ב') אשרי משכיל אל דל וגו' ואין דל אלא חולה שנאמר (ישעיה ל"ח, י"ב) מדלה יבצעני, ואין רעה אלא גיהנם שנאמר (משלי ט"ז, ד') כל פעל ה' למענהו, אם ביקר מה שכרו (תהלים מ"א, ג') ה' ישמרהו ויחייהו ישמרהו מיצר הרע ויחיהו מיסורין, ואושר בארץ שיהו הכל מתכבדין בו, ואל תתנהו בנפש אויביו שיזדמנו לו רעים כנעמן שריפאו את צרעתו ואל יזדמנו לו רעים כרחבעם שחלקו את מלכותו. תניא ר' שמעון בן אלעזר אומר אם יאמרו לך זקנים סתור וילדים בנה, סתור ואל תבנה, מפני שסתירות זקנים בניין ובניין ילדים סתירה, ראיה לדבר רחבעם בן שלמה.
<h2>דף מ.</h2>
אמר רב שישא בריה דרב אידי לא ליסר איניש קצירא לא בתלת שעי קמייתא ולא בתלת שעי בתריתא דיומא, כי היכי דלא ליסח דעתיה מרחמי, תלת שעי קמייתא דרויח דעתיה, בתרייתא תקיף חולשיה. א"ר אבין אמר רב מנין שהקב"ה זן את החולה, שנאמר (תהלים מ"א, ד') ה' יסעדנו על ערש דוי. וא"ר אבין אמר רב מנין שהשכינה שורה למעלה ממיטתו של חולה, שנאמר ה' יסעדנו.
<h2>דף מא.</h2>
א"ר אלכסנדרי א"ר חייא בר אבא אין החולה עומד מחוליו אלא אם כן מוחלין לו על כל עונותיו, שנאמר (תהלים ק"ג, ג') הסולח לכל עונייכי הרופא לכל תחלואיכי, רב המנונא אמר חוזר לימי עלומיו שנאמר (איוב ל"ג, כ"ה) רטפש בשרו מנוער וגו'. (תהלים מ"א, ד') כל משכבו הפכת בחליו אמר רב יוסף לומר שאין משתכח תלמודו, רב יוסף חלש אייקר תלמודיה אהדריה אביי קמיה, ובכל דוכתא היינו דאמר רב יוסף לא שמיע ליה הא שמעתא. רבי הוה גמיר תליסר אפי הילכתא אגמריה לרבי חייא שבעה מינייהו, סוף חלש רבי, אהדר רבי חייא קמיה הנהו שבע דאגמריה, שיתא אזדו, הוה ההוא כובס דהוה שמע לרבי כי גריס להו, אזל רבי חייא גמרינהו קמיה ואתא אהדרינהו קמיה דרבי, כי הוה חזי ליה רבי לההוא כובס אמר ליה אתה עשית אותי ואת חייא, ואיכא דאמרי הכי הוה א"ל אתה עשית את חייא וחייא עשה אותי.
א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן גדול הנס שנעשה לחולה יתר מן הנס שנעשה לחנניה מישאל ועזריה, דאילו התם אש של הדיוט הכל יכולין לכבותה, של חולה אש של שמים מי יכול לכבותה. א"ר אלכסנדרי א"ר חייא בר אבא ואמרי לה א"ר יהושע בן לוי כיון שהגיע קיצו של אדם הכל מושלין בו, שנאמר (בראשית ד', י"ד) והיה כל מוצאי יהרגני, רב אמר מהכא (תהלים קי"ט, צ"א) למשפטיך עמדו היום. רבא בר רב שילא אמרו ליה שכיב גברא מן גובהה רכיב גידורונא וקא אזיל, מטא תיתורא איסתיוט שרייה, כי קא שכיב קרא עליה למשפטיך עמדו היום. שמואל חזייה לההוא עקרבא דיתיב על אקרוקתא עבר נהרא וטרקא גברא ומית, קרא עליה למשפטיך עמדו היום.
אמר שמואל אין מבקרין אלא מי שחלצתו חמה, לאפוקי הא דתניא רבי יוסי בן פטרס אומר משום ר' אליעזר אין מבקרין לא חולי מעיים ולא מחושי ראש, בשלמא חולי מעיים משום כיסופא אלא הנך מאי טעמא, משום דרב יהודה דאמר רב יהודה דבורא קשי לעיני ומעלי לאישתא. אמר רב אישתא אי לאו דפרונקא דמלאך המות הוא, מעליא בחזרת דקל חד לתלתין יומין כתריאקא לגופה, רב נחמן בר יצחק אמר לא היא ולא תיריאקא. אמר רבה בר יונתן אמר רב יחיאל ערסן יפה לחולה, מאי ערסן, א"ר יוחנן דיסא דשערי עתיקאתא, אמר אביי ובעיין בישולא כבשרא דתורא. א"ר יוחאי בדורס אין מבקרין אותו ואין מזכירין שמו, מאי טעמא, א"ר אלעזר מפני שהוא כמעיין הנובע.
